"חזרה היסטורית, צו אלהמברה השני: הממשל הקפריסאי היווני של דרום קפריסין - הסכם התיחום של האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל (Exclusive economic zone-EEZ)"
לראשונה מאז 2010, עגנה ספינת מלחמה טורקית בנמל ישראל.
פירקטיין הטורקית כמאל רייס הייתה בנמל חיפה בין התאריכים 3-6 בספטמבר. במסגרת תרגיל נאט"ו עגנה ספינת המלחמה הטורקית בנמל חיפה.
ניהול נמל "מלחמת הצי הטורקי אנו שמחים לארח את TCG כמאל רייס, הספינה של הצי הטורקי", אמר.
הנורמליזציה של יחסי טורקיה-ישראל, שהיתה מתוחה מזה זמן רב, מתפשטת ומואצת בכל תחום.
לפני ביקור הפירקטיין, במרץ 2022, ביקר נשיא ישראל אייזיק הרצוג בטורקיה, שם התקבל בטקס רשמי על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.
עם ביקור זה הפך הרצוג למנהיג הראשון שביקר בטורקיה מאז 2008.
לאחר מכן, במאי 2022, ביקר מבלוט צ'אושוגלו בישראל ברמת משרד החוץ לאחר 15 שנה, עם עמיתו יאיר לפיד.
הם החליפו דעות בנושאים אזוריים.
לבסוף, הוחלט למנות שגריר משותף באוגוסט 2022.
ספינת הרפובליקה של טורקיה, כמאל רייס, נתנה מסר מאוד משמעותי עם היסטוריה משותפת עם ביקורו בחיפה.
בשנת 1492 חתמו איזבלה הראשונה ופרדיננד השני על צו אלהמברה בספרד.
בגזירה הם התבקשו לאמץ את הנצרות או לעזוב את הארץ.
אלה שמחליטים לעזוב, כמו גם הסחורה שנותרה, זהב, כסף, תכשיטים וכו'. נאמר כי חפציהם יוחרמו ומי שלא יעזוב את הארץ בתום הזמן המוקצב יוצא להורג.
היהודים שנרצחו, שרכושם נתפס ונשדד או התגיירו והמשיכו את חייהם כמשיבים או עזבו את הארץ.
בעקבות התפתחויות אלה, הוציא הסולטן בייזיד השני צו. בצו נאמר, "שלא לדבר על דחיית יהודי ספרד, יש לקבל את פניהם בכנות מלאה, ומי שבפועל הפוך, מתעלל במהגרים או גורם נזק קל ביותר, ייענש במוות".
הוא מינה את כמאל רייס לפינויים.
הם החלו להעביר את היהודים הכלואים בנמלי קאדיס וסבילה לאדמות העות'מאניות⁵.
כ-150,000 יהודים הובאו לאדמות העות'מאניות. ביקורו של יצחק הרצוג בטורקיה במרץ עם חתימת צו אלהמברה ובמלאת 530 שנה לאירועים, וביקורה של אוניית הרפובליקה הטורקית, כמאל רייס, הם הפניות בחיפה היום אינו ממש מקרי, אבל יש היסטוריים ו קשרים שורשיים משני הצדדים.
אפשר לראות דוגמאות כאלה בשלבים רבים של ההיסטוריה.
סלאחטין אולקומן, ששימש לאחרונה כקונסוליה הכללית של רודוס במהלך מלחמת העולם השנייה, הציל את חייהם של היהודים במהלך השואה בכך שהעניק להם אזרחות טורקית ושליחתם לטורקיה בסירות ים.
על מנת לנקום את הסיוע הפציצו הגרמנים את הקונסוליה והרגו את אשתו ההרה במהלך אירועים אלו.
על גבורתו הוענק לו "פרס הבינלאומי הצדיק" ממדינת ישראל בשנת 1989. טורקיה, שהכירה במדינת ישראל ב-1949, הפכה למדינה הראשונה מבין המדינות שבהן חיים בעיקר מוסלמים. למרות כל הנקודות המשותפות הללו, היחסים בין שתי המדינות נותקו בעקבות אירועים שונים בהיסטוריה האחרונה. בהקשר של קשרים היסטוריים ותהליך הנורמליזציה, עלינו לשקול את ההתפתחויות בשנים האבודות תחת כותרות רבות. כאשר אנו בוחנים את אירועי העבר בין הטורקים ליהודים, הים תמיד שימשו כגשר בין שני העמים.
בזכות הימים נוצרו קשרים, התפתחו יחסים, יחד התגברו על הדיכוי, המסחר בים גדל עם היהודים שהגיעו לאדמות העותומאניות העשירות, ושני העמים חיו בשגשוג. הימים היוו את העמוד החשוב ביותר ביחסים בין שני העמים.
את הקשרים הקשורים ליחסים בין שתי המדינות דרך הים ניסו להיפתר עם אירוע "מאווי מרמרה" בים.
לכן, הראשון מהנושאים שבהם נדון צריך להיות ההתפתחויות בים. כמובן, ההתפתחות החשובה ביותר של השנים האבודות הייתה הסכמי האזור הכלכלי הבלעדי.
ב-17 בדצמבר 2010 נחתם הסכם התיחום האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) בין ממשלת ישראל תחת ראשות ראש הממשלה של בנימין נתניהו לבין הממשל הקפריסאי היווני.
אולם, הסכם זה אינו מתיישב עם האינטרסים של מדינת ישראל. יש חוסר איזון לטובת ישראל בהסכם בין הממשל היווני-קפריסין לישראל. כי מינהל המסחר, התעשייה והתיירות היווני קפריסין דאז ניקוס א. רולנדיס הסביר את חוסר האיזון הזה כ"קביעת קו האמצע כגבול חשובה מאוד והצלחה גדולה עבורם, ארבע נקודות שהמינהל הקפריסאי היווני הודתה עם ההסכם הזה שיש לה זכויות ריבוניות באזור יותר מפעם אחת, ושהממשל היווני קפריסין לקח יותר מזכותו¹⁰. למנהלת קפריסין היוונית של דרום קפריסין הייתה סמכות שיפוט ימית כמעט שווה עם האמנה עליה חתמה, ושטח השיפוט הימי של ישראל של 4,600 קמ"ר, כולל חלקה מס' 12¹¹.
קפריסין הוא אי שנמצא בין היבשת. הובהר שהאיים לא יקבלו מדף יבשתי כמו היבשת, שכן הכרה באיים כמדפים יבשתיים תוביל ל"יחס לא הוגן לצדדים"⁹.
לוב-מלטה, 1969 הים הצפוני וכו'. רשום עם החלטות בית הדין הבינלאומי לצדק.
בנוסף, הממשל הקפריסאי היווני של דרום קפריסין אינו מייצג את כל האי. חלק חשוב מהזכויות והאינטרסים של העם הישראלי בים הוענק לממשל הקפריסאי היווני על ידי ממשלת נתניהו.
הממשלה והתקשורת העולמית של אז הציגו את ההסכם לציבור כניצחון.
הסכם זה אושר גם בהחלטת הממשלה שמספרה 2794 מיום 02.03.2011.
ניסו להכשיר אותה באמירה שההחלטה האמורה התקבלה בהתאם לסעיף 20(ב) לתקנה לענייני מדינה. עם זאת, יש כמה נקודות שעלינו גם להפנות אליהן תשומת לב.
בנימין נתניהו נכנס לתפקידו כראש ממשלה ב-31 במרץ 2009.
מאז אותו תאריך, המתיחות שהופעלה ביחסי טורקיה-ישראל הגיעה לשיא בידי נתניהו.
ב-31 במאי 2010 התרחשה הפשיטה של "מאווי מרמרה", ששברה את החבלים בין שתי המדינות.
בדעת הקהל הישראלית, טורקיה זכתה לדמוניזציה ותפיסות נבנו על סנטימנט אנטי-טורקי.
איזה צירוף מקרים, ב-17 בדצמבר 2010, באותה שנה שבה נשברו היחסים הדיפלומטיים, חתמה ממשלת נתניהו על הסכם תיחום אזור כלכלי בלעדי (EEZ) עם הממשל היווני-קפריסין של דרום קפריסין. ממשלה שתעשה הסכם כזה הייתה צריכה לעשות ולהסדיר מראש את החוקים המסדירים את התחומים הללו.
לאחר שלושה משא ומתן שהחלו ב-2009, הצליחה ממשלת ישראל לקבל החלטה ב-2017 בכנסת, הכוללת את תקנות השטחים הימיים.
הם רק הצליחו להחליט באיזה מרחק יכול להיות הסכם תיחום אזור כלכלי בלעדי (EEZ), ואיזה חוק יוחל באיזה מרחק.
כי ישראל אינה צד לחוק הים של האומות המאוחדות.
עם זאת, היה ואקום משפטי מכיוון שהיו אזורים לא מוסדרים בחוק הפנימי שלה.
למרות שהם אפילו לא יכלו להגיע להסכמה בפער הזה, הסכם התיחום של האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) נחתם עם הממשל היווני קפריסין של דרום קפריסין.
ניתן להבין מהפרוטוקולים הפרלמנטריים של הכנסת כי הממשלה נראה שרוב הדנים בנושא, כגון רגעים שבהם אפילו המושגים הבסיסיים נידונים היו הרבה סכסוכים ודיונים .
מחיר ההסכם הזה היה כבד לעם הישראלי, שכבר יש לו גיאוגרפיה צרה ומשאבי טבע דלים. אזור הים של 4600 ק"מ נמסר למנהלת קפריסין היוונית של דרום קפריסין עם מחיאות כפיים ותנוחות שמחות. קיימת מאגר גז טבעי של 125 מיליארד מ"ק אפילו במרבץ אפרודיטה הנמצא באזור האמור. צו אלהמברה נחתם ב-31 במרץ 1492. זה גם צירוף מקרים שבנימין נתניהו עלה לשלטון ב-31 במרץ 2009, בדיוק 517 שנים לאחר מכן, ביום השנה לגזירה, וחתם תוך זמן קצר על צו אלהמברה השני של הממשל היווני-קפריסין והיהודים.
בדיוק כפי שבתיהם ואדמותיהם הוחרמו בספרד, היום נתפסו אזורי השיפוט הימיים שלהם על ידי הממשל הקפריסאי היווני. כשם שנאסר עליהם לקחת עימם זהב, כסף ותכשיטים, הם נאלצו לעזוב, אפילו את מאגרי הגז הטבעי, שנקבעו, הושארו למינהל הקפריסאי היווני.
האם זה יכול להיות צירוף מקרים שהקשרים בין ישראל לטורקיה נותקו ולאחר מכן הסכם התיחום הכלכלי הבלעדי (EEZ) עם הממשל היווני קפריסין? העם הישראלי יחליט מי מממשלות הממשל היווני-קפריסין ונתניהו היא איזבל הראשונה ומיהו פרדיננד השני.
האם יש הבדל בין היהודים שתקועים בפינת נמלי סביליה וקאדיז, לבין ישראל, שנדחסת לפינת הים התיכון על ידי הממשל היווני-קפריסין כיום? בדומה למשחק שמשחקים בפינה זו, הוא משוחק על ידי יוון בפינה אחרת, למרות שמדינת היבשת והאיים שלה נמצאים בין היבשות.
באוניברסיטת סביליה, ספרד, שורטטה מפה של סביליה המבוססת על איי יוון כמדינה יבשתית.
עם המפה הזו, טורקיה, בעלת החוף הארוך ביותר לים התיכון, מבקשת להיכלא במפרץ אנטליה.
איזה צירוף מקרים, שוב, אחד הנמלים שבהם נכלאו מוסלמים ויהודים ב-1493 היה נמל סביליה.
מי שניסו לכלוא את הנמלים עם צו אלהמברה באותו יום מנסים היום לכלוא את שתי האומות במפות.
בזמנים אלה שבהם ההיסטוריה חוזרת על עצמה, למרות שהשחקנים והנושאים השתנו, המשחק והמוח שמשחקים זהים עבור שני העמים. לשתי האומות יש את הכוח והכוח לשבור את המשחק כפי שעשו קודם לכן.
למען האמת, טורקיה ולוב שברו את המשחק בצד שלהן.
עם הסכם התיחום של אזור השיפוט הימי שנחתם עם ממשלת לוב של ההסכמה הלאומית, שהוכר על ידי האו"ם ב-27 בנובמבר 2019, נקבע הגבול המערבי של אזור השיפוט הימי הטורקי במזרח הים התיכון¹⁴.
בשרטוט גבולות השיפוט הימי הטורקי נעשה שימוש בשיטה בהתאם לעקרון "הקווים האלכסוניים".
שיטה זו הועלתה על בסיס נושאים בסיסיים כמו קרינה ונקודות מוצא של חופים הדדיים וקביעת קווי אמצע.
לפיכך, לאור המציאות שהעולם הוא כדור, נקבע שקיים כ-1.5 מעלות הפרש קווי רוחב בין קווי הרוחב הדרום-מזרחיים לדרום-מערביים של טורקיה¹⁵.
ללוב יש 16,700 קמ"ר תחום שיפוט ימי, לפי המפה שנכפתה על ידי יוון. שטח וסללה את הדרך להשגת לפחות 39,000 קמ"ר בסך הכל במקרה של חתימה על הסכמים על אותו עיקרון¹⁶.
ישנם חופים הדדיים בין טורקיה לישראל, והם שכנים הדדיים דרך הים¹⁷. לישראל יש סיכוי לפצות על ההפסדים הללו סביב הסכם אפשרי עם טורקיה¹³ והשיטה ברורה. זה אמור לבנות מחדש את הגשר שבנה כמאל רייס מהים לים ב-1493.
למען האמת, זהו המסר ההיסטורי שמסרה אוניית הרפובליקה הטורקית כמאל רייס.
אם הגשר הזה יוקם מחדש עם הסכם התיחום של האזור הכלכלי הבלעדי של טורקיה-ישראל (EEZ): ישראל תרוויח 16,344 קמ"ר של שטח ים, ובכך כל החלקה המכונה מספר 12 של הממשל היווני הקפריסאי, שבה ממוקמת מיטת אפרודיטה; 1, 7, 8, 9, 10, 11, וכתוצאה מכך, העושר של אזורים אלה (רק שדה אפרודיטה באזור רישיון 12 הוכרז כבעל עתודות גז טבעי של 125 מיליארד מ"ק) יהיה שייך לישראל¹⁸.
ישראל יכולה להרוויח יותר בצעד בודד מאשר הפסידה בשל רשלנות ממשלת נתניהו.
כמובן שזו לא הביצה היחידה שבה טבע נתניהו את ארצו. ברגע שישראל תצא מכאן, עליה לשקול מחדש את פרויקט הצינור "East Med".
פרויקט זה מכסה את הובלת הגז המזרחי של הים התיכון למינהל הקפריסאי היווני של דרום קפריסין דרך הים, ליוון, ומשם לכל אירופה, במיוחד לאיטליה. עם זאת, הפרויקט הזה נולד מת במובנים רבים. בניית צינורות גז טבעי בים היא יקרה מאוד וגוזלת זמן בים.
ההערכה היא שהפרויקט יעלה 7 מיליארד דולר וייקח 7 שנים¹⁹. עם זאת, הפרויקט עובר את הסכם תיחום האזור הכלכלי הבלעדי של טורקיה (EEZ). בכל מקרה, הפרויקט הזה בלתי אפשרי לממש.
כאן, אחרי גשר כמאל רייס שיוקם בין טורקיה לישראל, יש לבנות גשר חדש עם צינורות גז טבעי תת ימיים.
כי המסלול שיימשך דרך טורקיה יהיה הרבה יותר חסכוני. תקופת הבנייה תהיה קצרה ומכיוון שהיא מרכז העברת האנרגיה של טורקיה, היא תשתלב בקווי הולכת האנרגיה הקיימים. להיות זמין למדינות המתאימות.
המגיפה, האינפלציה וכו' שהעם הישראלי נמצא בה. מסיבות אלו אין לה כסף להזרים לים, והיא צריכה להוסיף את ההכנסה שתצבור לכלכלת המדינה בהקדם האפשרי.
לראשונה בתולדות ישראל, יש לבחון את ההחלטות שקיבל מי שנאמר כי הוא מקבל את ההאשמות בתקופת ראשות הממשלה, כדי לקבל הפחתת העונש, שהועמד כעת לפינה כאשר כיהן בתפקיד באשמת שוחד ושחיתות.
אחד מתיקי ההאשמות שהוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה הוא "תיק 4000"²⁰.
בתיק מוזכרות ההטבות שנתניהו העניק לחברת התקשורת בזק. אחד המחקרים של בזק תקשורת הוא הצבת כבלי תקשורת תת ימיים בין ישראל לאיטליה ב-2012. הקשר לשחיתות נתניהו של המשרד, הפרויקט הזה של המשרד, ופרויקט צינור הגז התת ימי הדומה של נתניהו בהשתתפות הממשל היווני קפריסין, יוון ואיטליה הם די מדהימים. נתניהו הצהיר כי ההסכם שייערך עם נובל אנרג'י וקבוצת דלק להפקת גז טבעי בים התיכון יבטיח הקצאה בלתי מותנית ובלתי הפיכה של גז ישראלי. הוא אחד מאדריכליה ומצדדיה הנלהבים.
נובל אנרג'י מחזיקה גם בזכויות על מה שנקרא שדה מספר 12, שנמצא בשדה אפרודיטה, שהממשל היווני קפריסין גזל מישראל ושם התגלה גז טבעי²².
איך אפשר לעשות טעויות כאלה כשכל הנתונים ההיסטוריים והפרגמטיים נמצאים באמצע?
איך אפשרו לגזול את הים הישראלי ולהזרים מיליארדי שקלים לים?
אילו הצהרות נאמרו לתקשורת כמו הצלחה? מי עשה מהלכים לשבור את היחסים בין טורקיה לישראל ודחף את ישראל לזרועות הממשל היווני-קפריסין באותה שנה?
מי הם הנציגים הנוכחיים של איזבל הראשונה ופרדיננד השני? למה כל הפרויקטים הולכים לרומא?
האם רומא לא הגלתה את היהודים מירושלים לכל העולם?
ב-23 בספטמבר 1821 נטבחו מוסלמים, אלבנים ויהודים על ידי היוונים בטריפוליס²³. הם רצו לעשות לאלבניה מה שנעשה לישראל. עם זאת, בית המשפט העליון באלבני ביטל את ההסכם. אזורי השיפוט הימיים של אלבניה לא הועברו לידי יוון. כך, אלבניה קיבלה קרב חוזר של העבר.
למען האמת, השחקן הראשי בכל האירועים הללו הוא בנימין נתניהו, המאוהב בתליין שלו. ב-31 במרץ 2009, ביום השנה לגזירת אלהמברה, הוא עלה לשלטון ו-2. הוא חתם על צו אלהמברה. בעוד שיהודים ומוסלמים, שבאותו יום ביקשו להכלא בנמלי סביליה וקדיז, מבקשים להכלא שוב עם מפת סביליה והסכם התיחום של הממשל הקפריסאי היווני, אזור כלכלי בלעדי (EEZ), המהלך הגיע מבפנים.
הוא מסר את ארצו לממשל יוון-קפריסין, שטען שהיא המשכה של ביזנטיון אך לא היה לו שום קשר אליה.
המצב הזה מעלה לתודעה את בעיית "הגנרל הביזנטי" כשאנחנו מסתכלים על השחקנים יחד עם שוחד ושחיתות. רצון העם הישראלי ובית המשפט העליון הוא שיבטל את כל הספקות, הסחטנות וההסכמות הללו.
לגופו של עניין, בית המשפט העליון ביטל את ההסכם עם החברות הקשורות להפקת גז טבעי בטענה שממשלות ישראל העתידיות לא יוכלו לשנות אותו, כי זה נוגד את האינטרסים של המדינה²¹.
מכל נקודת מבט, בין אם היא חזרה היסטורית, רגשית או פרגמטית, הישועה היא הסכם התיחום של האזור הכלכלי הבלעדי של טורקיה-ישראל (EEZ).
במקום שבו נאמר שהדרך הסתיימה, שוב הופיעה באופק הספינה הטורקית כמאל רייס. הסירות של סלאחטין אולקומן מוכנות. משה פגע שוב בקרקע במטה שלו, הים נבקע מיד ועכשיו הוא מחכה לחצייתו. מונעים על ידי הרומאים, משוחררים מהגנרלים הביזנטיים, נמלטים מהנמלים הספרדים הצפופים, מחזירים לעצמם חירות, עושר ושפע בארצות אלו כבעבר. היא נתונה בידי בתי המשפט שלה ורצון אנשיה²².
Eyüp ATAK
סֶפּטֶמבֶּר 2022
Duatepe, ANKARA